#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה שטבילת הנכנס לעזרה היא מפני סרך טבילה, האם פוסלת בה חציצה, ומדוע.	זאת שאל אביי לרב יוסף, והשיב שלמרות שאינה באה לטהר נאמרה בה חציצה, כי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ליה אביי לרב יוסף ביאה במקצת שמה ביאה או לא. לגבי מה השאלה, ומה ענה רב יוסף.	לגבי טבילה לכל הנכנס לעזרה, האם מי שמכניס אחד מאבריו חייב לטבול.<br>ורב יוסף הוכיח ממצורע שטובל למרות שמכניס רק ראשי בהונות.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעמוד מחוץ לעזרה ולשחוט קרבן בסכין ארוך, ומנין.	מותר. שנאמר 'ושחט את בן הבקר לפני ה''. בן הבקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה'.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששוחט קרבן בסכין ארוך ועומד מחוץ לעזרה, האם חייב לטבול קודם.	תיקו.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי מי הסתפקה הגמ' במי ששוחט קרבן בסכין ארוך ועומד מחוץ לעזרה האם חייב לטבול קודם.	לפי כולם. לבן זומא שלומד שחיוב טבילה הוא מדאוריתא, הספק הוא האם נאמר שכשעומד בחוץ לא חייב לטבול או שנאמר שאתי לאמשוכי.<br>ולרבנן שחולקים על ר' יהודה שכל אדם לא צריך כלל לטבול, הספק הוא האם נאמר שכאן בגלל שעובד עבודה יהיה חייב לטבול.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן טבל הכהן הגדול ביום הכפורים.	כל הטבילות בבית הפרוה, חוץ מהטבילה הראשונה שהיתה מעל שער המים, ובחול היתה.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<font size=""6""><span style=""font-size: 20pt !important;"">כמה היה גבוה עין עיטם מהר הבית, ומנין, ומדוע לא חשבו גם אמה תקרה ואמה מעזיבה.</span></font>"	עשרים ושלש אמה, כגובה שער המים ועוד שלש אמות בית הטבילה. שהוא אמה על אמה ברום שלש אמות.<br>ולא חשבו אמה תקרה ואמה מעזיבה, כי היו עשויים משיש חזק והיו עובי משהו ולא חשבו אותו.	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הסדין שפרסו לפני הכהן גדול היה של בוץ.	"<font size=""6""><span style=""font-size: 18pt !important;"">כדי שיזכור שעבודת היום בבגדי בוץ.</span></font>"	יומא פרק שלישי לא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומרק אחר שחיטה על ידו. מה הפי' על ידו.	בשבילו, או סמוך לו.	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי היתה הקטורת קרבה בשחר ומתי בין הערבים.	בשחר, בין דם לאברים.<br>בין הערבים, בין אברים לנסכים.	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מחלוקת ר' מאיר ורבנן לגבי קידוש ידים ורגלים ביום כיפור. מהו הסדר, ועל מה מקדש.	לרבנן קידוש ואחר כך פשיטה, לר' מאיר פשיטה ואחר כך קידוש.&nbsp;<div>לרבנן קידוש אחד על הפשיטה ואחד על הלבישה, לר' מאיר שניהם על הלבישה.</div>	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי סברת ר' מאיר שפשיטה קודמת לקידוש, ומדוע סברו תלמידי רב פפא שהמשנה לא סוברת כמותו.	כי סובר שששני הקידושים הם מחמת בגדים שהולך ללבוש, ולא מחמת בגד שפושט.<br>והמשנה אומרת שבפעם הראשונה מקדש פעם אחת, ואילו לר' מאיר צריך לקדש שני פעמים מחמת בגדים שהולך ללבוש.<br>ומכאן שהמשנה סוברת כרבנן שקידוש אחד הוא מחמת בגדים שפושט, ועל כן כשפושט בגדי חול אינו מקדש.	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה סבר רב פפא בדעת ר' מאיר ורבנן לגבי קידוש ידים ביו""כ."	ששניהם סוברים שקידוש ראשון מחמת פשיטה הוא. ושניהם סוברים שמקישים קידוש ראשון לקידוש שני.<div>ר' מאיר סובר קידוש ראשון לאחר פשיטה, מה קידוש שני לובש ואחר כך מקדש אף קידוש ראשון פושט ואחר כך מקדש.<br>ורבנן סוברים קידוש ראשון לפני פשיטה, מה קידוש שני כשהוא לבוש מקדש אף קידוש ראשון כשהוא לבוש מקדש.</div>	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה ברייתא הקשו תלמידי רב פפא לרב פפא בדעת ר' מאיר לגבי קידוש ידים ביו""כ, ומה ענה להם."	'פשט וירד עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש. ר' מאיר אומר פשט <u>וקידש ידיו ורגליו</u> וירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו'.<br>מדובר בטבילה ראשונה מדלא הצריכו רבנן שני קידושים, ורואים שר' מאיר מצריך בטבילה ראשונה שני קידושים.<br>וענה להם 'אי תניא תניא'. שמברייתא זו אכן משמע שר' מאיר סובר ששני הקדושים בגלל הלבישה, אבל לולי זה היה אפשר להסביר כמו שהסברתי.&nbsp;	יומא פרק שלישי לא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד הוא חשבון עשרה קידושין לר' מאיר ולרבנן.	לר' מאיר בשחרית מקדש פעמיים וכשפושט את בגדי הקודש ולובש בגדי חול אינו מקדש כלל. [כי הקידושין הם רק על הלבישות]<br>ולרבנן בשחרית מקדש פעם אחת על מה שלובש, ובסוף מקדש פעם אחת על מה שפושט.&nbsp;	יומא פרק שלישי לא ב		
